קוֹרוֹנָה, ההיית או חלמתי חלום?

17/3/2020

לא זוכרת תקופה בחיי, שבה היה לי הכל וכלום להגיד וכל כך הרבה.

אפילו לחבר משפט נכון תחבירית לא פשוט לי.

תוך שבועיים, החיים הלא סופר מאורגנים שלי, התבלגנו לגמרי.

עמימות אף פעם לא הייתה כוס התה שלי ועכשיו,

יש לי ממנה בכמות שאני יכולה למכור לסינים.

יש תחושה כללית שכנראה עשינו משהו ממש,

אבל ממש רע, אחרת, איך אפשר להסביר את

שרשרת הנחסים שנפלה על עם הסגולה?

מחלת הבירה, מזג האוויר ההזוי לסירוגין

והדבר הזה שפעם נקרא ממשלה

והיה אמור לנהל את כל הבלגן הזה

ובמקום זאת הורס כל חלקה טובה.

אה, ואם טרם שמעתם, יש גם אסטרואיד

שמתקרב לכיווננו בצעדי ענק

ומספיק שייעשה טעות קלה בניווט

ואנחנו נפגש כולנו באירוע, שאומנם יהיה

רב נפגעים, אבל ברור, מוחלט וחותך,

ממש כמו שאני אוהבת.

בינתיים, שלושה ילדים בבית,

בעל ששוהה רב היום בחלל סגור, עם עשרות

נשאים פוטנציאליים, אני וכלבה אחת.

שישה שבועות של שכרון חושים לפנינו.

הסבים והסבתות, שבימים רגילים

מצילים אותנו מבלת"מים, הוכנסו

לעוצר יציאות, כדי לשמור עליהם.

לילדים יש המון, המון, שאלות,

שהתשובות להן מאבדות רלוונטיות אחרי שעה,

עם עדכוני החדשות.

ואני חושבת יאללה, תכניסו כבר את כולנו

לבידוד לשבועיים, או כמה שצריך,

טפלו בחולים ונתחיל לצאת מהקורונה.

גם כי זה הדבר הנכון לעשות וגם כי מול משימה

מוגדרת היטב, אני יודעת להיות סופרוומן.

יש תאריך יעד, ברור מה המצב ומי

המשתתפים וברורה התכלית.

אבל יש שיקולים. והרבה. ונראה שבסופו

של דבר זה יקרה, אבל עד אז

עוד רבים יחלו והעמימות תחגוג.

אז בוקר אחד, אני פונה לבן זוגי,

שמכיר אותי לא מהיום ומתלוננת שככה אי אפשר.

ואז האדיש, מפתיע ואומר שיש לו תיאוריה

שמסבירה את המצב וגם תוכנית פעולה.

אני מתחילה להתרגש, כי בגדול אני

סומכת עליו ואפילו מאוד. ואז, גדול האתאיסטים,

מתחיל לפרוט את משנתו.

זה הולך ככה: כל המצב על גבי הגלובוס,

נוצר בגלל היותי חסרת אמונה.

לטענתו, נולדתי זכה וטהורה. אבל הורי, עולים מברה"מ,

לא לימדו אותי הלכות תורה ולכן הפכתי טמאה.

ואלו הצעדים עליהם המליץ האדיש כדי לצאת מהברוך:

הוא ישלח אותי לטיפולי המרה אצל הרב רפי

ובמקביל, ייבנה מקווה ליד המנגל בחצר שלנו.

אני אלך להיטהר בו כמה פעמים ביום

ואעבוד על עצמי רוחנית. כך, אחזור להיות זכה וטהורה.

"ובמה זה יעזור לנו להתארגן עם הילדים?", אני שואלת.

"במקביל", הוא מסביר, "נחזיר את הילדים

לדרך הישר ונעשה מהם צדיקים".

בגדול זה נשמע לי בגבול הסביר

והייתי מוכנה להתפתות וללכת על זה,

אבל במחשבה לעומק מתברר לי הקאץ'

שבקצה המנהרה:

האדון יזכה במנוחת מנצחים, בתירוץ

בניית המקווה בחצר, בעוד שאני אישאר בבית

עם הצדיקים הקטנים. בקיצור, חזרתי לנקודת ההתחלה.

ועכשיו, בואו נחשוב יחד, איך עושים TOUCH UP

בימי חולירע?

אני יכולה להמליץ לכם על שפע אתרים ורעיונות

של "איך להעביר את הימים יחד מבלי להיגרר למעשי פשיעה".

ואני מבטיחה גם לתת כמה רעיונות בסוף הבלוג.

אבל תכלס, כרגע המנעד הרגשי שלי נע בין רסיסי

תקווה, שכל מה שקורה הוא מתנה קוסמית,

על מנת לאפשר זמן איכות וקרבה משפחתית,

שלא הייתה מתאפשרת בכל סיטואציה אחרת,

לבין ידיעה, שהתרופה להתמודדות עם המשבר

כבר איננה תלויה רק ב"איזו פעילות קסומה

אעשה עם הילדים".

הו לא, היא כבר עלתה שלב. אם לפני כמה ימים

חשבנו שלעשות אמבט קצף מבקבוקי אלכוג'ל,

משל היינו קליאופטרה, יפתור הכל,

עכשיו מתחילה לחלחל ההבנה שכנראה ניאלץ

לקושש מבית המרקחת המקומי גם חבילות של

פרוזאק, ציפרלקס או מה שתבחרו,

כדי לעבור את התקופה המאתגרת הזו.

ולכל החכמולוגים, שדואגים לציין ש"עברנו את

פרעה, נעבור גם את זה...".

מי זה עברנו? אתם כאלו זקנים?

כי בתחושה שלי, מי שעבר את פרעה היו אבותינו

הקדמונים, שהיו כנראה הרבה יותר חסינים,

מחושלים ומזוקנים מאיתנו.

אני? אני אישה, במאה ה-21, שרוצה בתוך השגרה

והמענה האינסופי לצרכים הרבים ולעיתים הסותרים,

של יקירי ומשימותיי, למצוא רגעיTOUCH UP  קטנים,

שהם לגמרי שלי ובשבילי.

זה לא תמיד פשוט בשגרה ועכשיו זה מסובך יותר.

מה עוד, שבמקום לחגוג יום הולדת בלונדון,

מצאתי את עצמי מרפרשת על נתוני החזרי

הכספים למי שביטל את החופשה.

אז נכון, שלא כמו בשיר, לונדון כן תחכה לי

וגם שאר התענוגות הקטנים.

והכי, הכי חשובה עכשיו הבריאות,

בעיקר של זקני השבט.

ובינתיים, כדי לא לשקוע עד צוואר

בריבים בין אחים, הגבלת שעות מסך

והפעלת מסעדה שמגישה שלוש ארוחות ביום,

הבטחתי לעצמי פעם ביום לצאת החוצה לשעה.

לצעידה. לבד, או עם חברה.

לנשום את האוויר הקר, לרוקן את הראש,

להריח את ריחות תחילת האביב שכבר נמצאים באוויר

ולזכור, שאם לא ייפול עלינו אסטרואיד

עוד מעט תחזור השגרה.

וגם ליל הסדר כבר בפתח.

במחשבה שנייה, אולי עדיף להישאר בבידוד...

תשמרו על עצמכן.

ושתי המלצות חמות לימים אלו.

הראשונה, אתר של מכון דוידסון שיש בו

כל כך הרבה תוכן מעולה, רובו חינמי

ואיכותי, שהוא ממש עושה לי חשק

להכנס אליו בעצמי ולשקוע...

שולחת אתכן היישר לקטגוריה הרלוונטית,

"תקועים בבית":

https://www.davidsoncourses.com/stuck-at-home

השנייה, פודקאסטים, לילדים ומבוגרים,

שמאפשרים רביצה על ספה ולמידה פסיבית

של תוכן מעניין, ללא הבהייה המוכרת במסך:

https://www.ranlevi.com/misc/help/

https://podcastim.org.il/

https://www.kan.org.il/podcast/

https://www.geektime.co.il/top-israeli-podcasts-of-2019-results/